Aliyah Day

התאריך של יום העלייה הוא תאריך משתנה בלוח הגרגוריאני, שכן הוא נקבע על פי הלוח העברי. התאריך הרשמי שנקבע בחוק הכנסת הוא ז' בחשוון. הבחירה במועד זה אינה מקרית: היא סמוכה לקריאת פרשת השבוע "לך לך", שבה מצווה אלוהים על אברהם אבינו לעזוב את ארצו ומולדתו וללכת אל הארץ אשר יראה לו – העלייה הראשונה בהיסטוריה היהודית. בנוסף, קיימת מסורת המקשרת את חגיגות העלייה גם לי' בניסן, היום בו חצו בני ישראל את הירדן בהנהגת יהושע בן נון ונכנסו לראשונה לארץ ישראל, אך האירועים הממלכתיים והחינוכיים מתרכזים סביב ז' בחשוון.

היסטוריה ומקורות החג

חוק יום העלייה אושר בכנסת רק בשנת 2016, מתוך הבנה שיש צורך ביום רשמי שיוקדש לנושא הליבה של הציונות. למרות היותו חוק חדש יחסית, השורשים שלו עמוקים מאוד. הרעיון נולד מיוזמה של פעילים חברתיים ועולים חדשים שחשו כי תרומתם למדינה אינה מקבלת ביטוי מספק בלוח השנה הלאומי. הם ביקשו ליצור יום שיעסוק לא רק בקשיים של העלייה, אלא בהצלחות שלה.

ההיסטוריה של העלייה המודרנית מחולקת ל"גלים" (עליות). מהעלייה הראשונה (1882–1903), שהביאה כ-35,000 יהודים שברחו מהפוגרומים ברוסיה והקימו את המושבות הראשונות, ועד לעליות הגדולות שלאחר קום המדינה. לאחר 1948, ישראל פתחה את שעריה לניצולי שואה מאירופה ולפליטים יהודים מארצות ערב והאסלאם, שגורשו או נאלצו לעזוב את בתיהם. בשנות ה-80 וה-90 חזינו במבצעים ההרואיים להעלאת יהודי אתיופיה ובעלייה המסיבית מברית המועצות לשעבר, ששינתה את פני הכלכלה והמדע בישראל.

יום העלייה נועד לחבר בין כל הסיפורים הללו. הוא מזכיר לנו שגם בתקופות קשות – כמו בזמן מגפת הקורונה או בעתות מלחמה – העלייה לישראל מעולם לא פסקה. עבור רבים, המשכיות העלייה היא סימן לנצחיות העם ולמימוש הבטחות הנביאים, כפי שנאמר בישעיהו: "וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ".

כיצד מציינים את היום בישראל?

יום העלייה אינו חג של טקסים דתיים נוקשים או סעודות משפחתיות מסורתיות כמו פסח או ראש השנה. זהו יום של פעילות ציבורית, חינוכית ותרבותית. האווירה ברחובות היא פטריוטית ומעוררת השראה, עם דגש על שילוב חברתי.

במערכת החינוך: בתי הספר ברחבי הארץ מקדישים שעות לימוד מיוחדות לנושא. התלמידים לומדים על סיפורי עלייה של דמויות היסטוריות וגם על אלו של חבריהם לכיתה. בבתי ספר רבים נערכים "טקסי עולים" שבהם תלמידים שעלו לאחרונה מספרים על חוויותיהם, על הקשיים בלמידת השפה העברית ועל ההתרגשות שבמציאת בית חדש. המטרה היא לעודד אמפתיה וסולידריות בקרב הדור הצעיר.

בכנסת ובממשלה: הכנסת מקיימת ישיבה מיוחדת לציון יום העלייה, בהשתתפות שרים וחברי כנסת. בנאומים מושם דגש על חשיבות העלייה לחוסן הלאומי. המשרד לעלייה והקליטה והסוכנות היהודית מארגנים כנסים מקצועיים וטקסים להענקת אותות הוקרה לעולים מצטיינים בתחומי המדע, האמנות, הספורט והביטחון.

אין "מאכל רשמי" ליום העלייה, אך בקהילות רבות נהוג לערוך ירידי אוכל שבהם מגישים מנות מכל התפוצות – מקוסקוס ובורשט ועד לאינג'רה ופאי תפוחים – מה שממחיש את העושר הקולינרי שהביאה איתה העלייה.

מידע שימושי למבקרים ולתושבים חוזרים

אם אתם מבקרים בישראל ביום העלייה או שוקלים לעשות עלייה בעצמכם, הנה כמה דברים שכדאי לדעת:

1. השתתפות באירועים: מומלץ להתעדכן באתרי האינטרנט של העיריות הגדולות ושל משרד העלייה והקליטה. חלק גדול מהאירועים פתוח לקהל הרחב ללא תשלום. זהו זמן מצוין לבקר במוזיאונים העוסקים בהיסטוריה יהודית (כמו "אנו - מוזיאון העם היהודי") שבהם נערכים לעיתים סיורים ייעודיים.
2. למי ששוקל עלייה: יום זה הוא הזדמנות פז ליצור קשר עם ארגוני סיוע כמו "נפש בנפש" או הסוכנות היהודית. לעיתים קרובות נערכים ביום זה ימים פתוחים או סמינרים מקוונים המספקים מידע על זכויות עולים, לימודי עברית (אולפן), סיוע בדיור ותעסוקה.
3. התנהגות מכבדת: הישראלים גאים מאוד בסיפורי העלייה שלהם. אל תהססו לשאול אנשים "מאיפה המשפחה שלך עלתה?". זוהי דרך מצוינת לפתוח בשיחה ולשמוע סיפורים מרתקים על נחישות והישרדות.
4. היבטים ייחודיים: שימו לב שבשנים האחרונות יש דגש רב על "עלייה מתוך בחירה" ממדינות המערב, לצד "עליית הצלה" מאזורי מצוקה. יום העלייה חוגג את שתיהן באותה מידה של חשיבות.

האם יום העלייה הוא יום שבתון?

שאלה חשובה עבור מטיילים ותושבים היא האם מדובר ביום חופש. התשובה היא לא.